שמואלי-עידו אדריכלים | מושג הבית בפרספקטיבה הפסיכולוגית | איילת עידו | שמואלי-עידו אדריכלים

מושג הבית בפרספקטיבה הפסיכולוגית | איילת עידו

מושג הבית בפרספקטיבה הפסיכולוגית / איילת עידו אדריכלית  מרץ 2015

הפרספקטיבה הפסיכולוגית מספקת מגוון הסברים למושג בית. חקר פסיכולוגי מוקדם בחן את יחסי הגומלין בין אנשים ומקומות (Fried,1963). פסיכולוגים סביבתיים החלו להתמקד במישרין בסוגיית הבית החל משנות השבעים של המאה העשרים (Marcus,1974; Hayward, 1975) ניסח לראשונה רשימה מקיפה של משמעויות: בית כמבנה פיזי; בית כטריטוריה; הבית כמוקד בחלל; בית כעצמי וזהות עצמית, ובית כיחידה חברתית ותרבותית. הגם שלהייוורד היתה תרומה לשדה המחקר, מדגמו היה קטן וכלל רק בני מעמד הביניים (Moore,2000). במרוצת השנים חוקרים נוספים הציגו קטגוריות נוספות הבוחנות את משמעות וסמליות המושג בית. אחת הרשימות המקיפות והכוללות ביותר מיוחסת לדספרס (Despres,1991) המציגה מגוון היבטים פסיכולוגיים וחברתיים-תרבותיים.

בהתבסס על סקירת ספרות בין השנים 1989-1974 מציגה דספרס את עשר הקטגוריות הבאות: ביטחון ושליטה; השתקפות של אידאלים וערכים; פעילות בשינוי והתאמת המגורים; קביעות והמשכיות; יחסי הגומלין עם בני משפחה וחברים; פעילויות לקיום צרכים, פנאי והעשרה; מקום מפלט מהעולם החיצוני; אינדיקטור למיצב חברתי; מבנה מטריאלי של התשתיות והחללים הפנימים והחיצוניים של הבית ; בעלות על קניין (Despres,1991).

מבין הצרכים הפסיכולוגיים-חברתיים הבולטים שמספק הבית ניתן למנות את הבית כמקום מפלט, יצירת ביטחון קיומי, בנית זהות עצמית והבטחת קיומיות והמשכיות. בחברה המודרנית ובהמשך בחברה הפוסט-מודרנית היחיד מצוי במעקב תמידי של החברה הסובבת ורשויותיה. עבורו הבית מהווה מקום מפלט, מקום בו חש חופשי ממעקב (1998; Manzo,2005; Sanders,1989 ) כאשר ליחיד יש חירות להחליט ולשלוט על הבאים ויוצאים מביתו (זבה,1981;צ'רצ'מן,1991) הוא נתון לפחות מתחים ולחצים נפשיים המאפיינים את עולמנו הכאוטי ( זבה,1981).

לאווירה החברתית ולצורך הפסיכולוגי בפרטיות יש קשר הדוק לבית כמקום מפלט. במאה השש עשרה של המאה העשרים עלה קרנה של המשפחתיות ועימה החלו להתגבש האבחנות בין פנים וחוץ וציבורי ופרטי. ההפרדה בין המשפחה הגרעינית והחברה בכללותה הולידה את הדרישה לפרטיות בקרב משקי הבית. הפרטיות כוללת את הרצון לשלוט בהתערבות מצד השכנים בהקשר של רעש, מעקב ושליטה על רכוש, הגנה על חופש הפעולה ועל ההתייחדות בבית (Somerville,1997;Despres,1991).

תחושת השליטה על אירועים המתרחשים בחיים ותחושת החופש של האדם בביתו מאפשרים קשת של ביטויים עצמיים (Smith,1994). לא אחת הבית הוא השלכה של ה"אני" ועשוי לתרום לגיבוש הזהות העצמית של האדם. במקרים בהם האדם יוצר בבית, אם מבחינה אינטלקטואלית ואם מבחינה עיצובית, יש ביטוי לצדדים באישיותו והוא עשוי לחוש "הוא עצמו" (Sixsmith,1986 ) ואף להעלות את דימויו העצמי.

העלאת הדימוי העצמי ושמירה על הזהות העצמית מקושרת לביטחון קיומי. מעבר לביטחון מפני פגיעה אישית, קיים ביטחון קיומי המהווה תחושת ביטחון שיש לאנשים בהמשכיות זהותם העצמית וסביבתם החברתית והחומרית (Giddens,1999,1991). ביטחון קיומי מתקיים כאשר אנשים חשים נינוחים וחופשיים ממעקב ללא הפרעה מהעולם החיצון (Dupuis& Thorns,1998;Sanders,1989 ) ומנהלים חיי שגרה ודפוסי התנהגות היוצרים הרגלים  (Dupuis& Thorns,1998;Hiscock,kearns,Macintyre & Ellaway,200 ) עם הזמן נוצרת גם חזרתיות ביחסי הגומלין בקרב הדיירים המקנה תחושת יציבות וקביעות (Bratt, Stone & Hartman,2006). איום על הביטחון הקיומי נוצר כאשר היחיד או משפחתו אינם מצליחים לחיות לפי הנורמות החברתיות והכלכליות המקובלות בסביבתם (Hiscock et al.,2001 ). ארעיות במקום המגורים עלולה לערער את הביטחון הקיומי הן בקרב חסרי דיור יציב והן בקרב חסרי דיור (Bratt et al.,2006) עבור האחרונים בית הוא מקום העשוי לספק את הצרכים הרגשיים ובכללם אושר, ביטחון קיומי, הערכה עצמית וחברתית ומשפחתיות (גולשטיין, 2006).

כל הביטויים הנפשיים אשר מספק הבית המוזכרים לעיל, הינם משתנים, אינדיווידואליים ולא תמיד מתקיימים. לגבי ביטוי אחד של הבית אני יכולה לקבוע כי מתקיים בכל בית: הבית לעולם יהיה 'המקום הראשון' ו'המקום האחרון'. אני לעולם אצא מ-הבית ולעולם אחזור ל-בית. איתמר לוי, בספרו, משתמש בשני מושגים 'הבית' ו'הדרך'. "הבית והדרך כשני ארכיטיפים, או כשני עקרונות דיאלקטיים של החשיבה האנליטית." (לוי, 2012:14). הטיפול הפסיכואנליטי עוסק בעיקרו בזיכרון הילדות או שנאמר בית הילדות. פרויד בטיפוליו ביקש תיאור חזותי מהמטופל ואף שרטט מפות ארכיטקטוניות של זיכרונות הילדות. בכך, יצר קשר הדוק בין הארכיטקטורה הפיזית וארכיטקטורה הנפשית. הבית במעשה זה של פרויד, הוא המקום ממנו אנו יוצאים ואליו אנו חוזרים בשני מימדים : האחד- פיזי, חזותי, והשני-נפשי, תודעתי.

לחזרה . . . . למבוא

לחזרה . . . . למשמעות הבית במקורות

לחזרה . . . . למושג הבית בפרספקטיבה הפילוסופית

להמשך קריאה . . . . מושג הבית בפרספקטיבה החברתית-תרבותית

להמשך קריאה . . . . סוף דבר

 

 

 

 

 

 

site by Triotech