שמואלי-עידו אדריכלים | משמעות הבית במקורות | איילת עידו אדריכלית | שמואלי עידו אדריכלים

משמעות הבית במקורות | איילת עידו

משמעות הבית במקורות / איילת עידו  מרץ 2015

עיון במקורות שונים במקרא ופרשנויותיו עשוי ללמדנו על משמעויות המושג בית ועל שורשיו. אחת המשמעויות הבסיסיות מתייחסת למימד הפיזי של הבית, בית הוא מבנה המיועד למגורים- של בני אדם או של בעלי חיים:"שְׁפַנִּים עַם לֹא עָצוּם, וַיָּשִׂימוּ בַסֶּלַע בֵּיתָם" (משלי,ל',26).

אולם, המושג "בית" מציין, בהשאלה, גם דברים שקשורים למקום המגורים ו/או נמצאים בתוכו. הואיל ובני משפחה גרים, בדרך-כלל, באותו בית, המילה בית מייצגת גם את המשפחה המצומצמת או המורחבת.  אחד הביטויים לכך ניתן למצוא בספר בראשית עת הנערה דיברה עם בני משפחתה של אמה:"וַתָּרָץ הַנַּעֲרָה, וַתַּגֵּד לְבֵית אִמָּהּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה" (בראשית,כד',28). לקשר בין בני המשפחה יש חשיבות. כך לדוגמה אשת חיל דואגת לאספקת אוכל לבני משפחתה:"ותתן טרף לְבֵיתָהּ…לֹא תִירָא לבֵּיתָהּ מִשָּׁלֶג,כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים… צופיה הליכות בֵּיתָהּ" (משלי,לא). במקום אחר בית אב מתייחס למשפחה מורחבת יותר,חלק משבט:"שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם, בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם" (במדבר,א).

לבית יש גם משמעות חומרית. הבית הוא, על פי רוב, הנכס או הקניין העיקרי של האדם. במקום זה האדם שומר את רוב רכושו והונו. ביטוי לכך ניתן למצוא לדוגמה בספר משלי: "וְנִמְצָא – יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתָיִם, אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ יִתֵּן" (משלי,ו,31). רכושו של צדיק הוא יציב ואיתן – "בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב, וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּרֶת" (משלי,טו,6); "הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם, וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד" (משלי,יב',7). אולם, המתאווה להשיג עוד ועוד רכוש נוטל סיכונים. אדם הנוטל חלק מרכוש מהזולת עלול לגרום בסופו של דבר נזק לרכושו שלו ולמשפחתו. למשל, במשלי טו, 27:"עֹכֵר בֵּיתוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע, וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה" (סגל, 2009).

ספר משלי מציג גם כמה פסוקים המתייחסים לחשיבות החכמה בבניית בית. פסוקים אלה מציגים משמעויות שונות למושג בית: במשלי יא 9 נאמר :"עוֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל רוּחַ, וְעֶבֶד אֱוִיל לַחֲכַם לֵב". כלומר, מי שעוכר, יוצר מערכת יחסים עכורה בביתו, מקלקל ומשחית את משפחתו – עלול לאבד את הקשר עם ילדיו, לא יהיה לו למי להוריש את נכסיו, וייאלץ להנחיל את נכסיו לרוח. לימים רכושו של העוכר יעבור לידיו של אדם המנהל בחכמה את רכושו ואת משפחתו, והוא – האויל שעכר את ביתו – צפוי להיות עבד שלו. ביטוי דומה לתפיסה זו במשלי יד,א:"חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ, וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ". ובמשלי כד 3: "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת, וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן..". הכוונה היא לפני שמתחילים בבניית המשפחה, יש להתייעץ עם חכמים. וגם לאחר הקמת המשפחה יש להשתמש כל העת בתבונה כדי לשמור על יציבות המשפחה.

משמעות נדירה יותר של המילה בית מהווה משל לגוף האדם, שהוא מקום המגורים של נפשו. כך לדוגמה רומז קהלת על הידלדלות השרירים, קרי שומרי הבית, עם בוא הזקנה: "ביוֹם שֶׁיָּזֻעוּ שֹׁמְרֵי הַבַּיִת, וְהִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת כִּי מִעֵטוּ וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת" (קהלת ,יב',3). ויש הטוענים כי לבית יש סגולות ריפוי או טיהור: בספר תהילים דוד חנך בית, שנאמר "מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד" (תהלים ל,1) לפי פירוש אחד כשדוד חנך את ביתו הוא הבריא, ולכן שיבח את ה' הן על השלמת ביתו והן על ריפויו ממחלתו.

 ומהם היסודות המכוננים את ביתו של האדם ?

בית הכהן ואוהלו של אברהם מתייחסים לסוגייה של יסודות הבית. האחד, הוא אוהל אברהם, מציג את הסוגיה באמצעות תיאור האוהל ואופן קיומו. האחר, בית הכהן מגדיר את הבית מתוך מעשה הפרישה של הכהן אל בית ה'. על פי מדרש רבה פרשה ס',טז קיימים ארבעה תנאים לקיומו של הבית: האחד,"היה ענן קשור על פתח אוהלה"-השכינה. השני, "היו דלתות פתוחות לרווחה"-הכנסת אורחים, השלישי, "היה ברכה משולחת בעיסה"-מזון. והיסוד הרביעי, "היה נר דולק מלילי שבת ועד לילי שבת", קרי אור, שלום בית.

גם בגמרא ניתן למצוא משמעויות שונות למושג בית. האחת, חלל פיזי. בהלכות מזוזה ביתו של האדם מהווה מבנה פיזי, חלל מגורים. חלל זה הופך על-ידי קביעת המזוזה למרחב נורמטיבי וערכי מעין עדות לברית בין קובע המזוזה לבין ה'. השנייה, הבית כמרחב אישי. הדרשה של רבי יהודה "ביתו- זו אשתו" מתארת את הבית באופן שונה, אבסטרקטי יותר. "ביתו היא אשתו. אמרו חכמים, אם כן אין לדבר סוף" (משנה,מסכת יומא,פרק א', א). הבית יוצא מהחלל הפיזי והופך למרחב פנימי, אישי. בית הקיים בחוויה הקיומית של היחיד, קיום זה קשור בעצם אישיות האדם ובצרכיו הבסיסיים ביותר לאינטימיות, יציבות והמשכיות.

ומדוע קיים מרחב פנימי ? האם קיימים מעגלים נוספים ? הניסיון להתחקות אחר מרחב היחיד או רשות היחיד, תחום הנועד לשימוש היחיד בן ארבע אמות לפחות, ואחר רשויות נוספות עשוי להוביל להלכות שבת. הגדרות אלה המכונות הלכות עירובי תיחומין מגדירות מהם החפצים האסורים ו/או המותרים להוצאה מתחום לתחום וטלטולם בשבת. הדיון במרחב הפיזי פותח דיון רחב יותר ביחס בין האדם למקום, יחס הנע בין תיחומו הפיזי של האדם לבין מצבים בהם המקום נובע מעצם נוכחות גופו, המספח אליו את המרחב הקרוב לו.

הלכות עירובי תחומין יוצרים שלושה מעגלים הנוגעים למקומו של אדם.

המעגל הראשון הינו מעגל של כשני מטרים סביב האדם, מעגל היוצר את מרחב ה"אני". כלומר, נוכחות האדם במרחב אינה מצומצמת לגופו, אלא קיימת בכל הסביבה הקרובה לגופו. המעגל השני הוא מעגל המכונה לפי הגמרא "שבת באוויר מחיצות מבעוד יום". דהיינו, מרחב פיזי מוקף מחיצות ואף מקורה. המעגל השלישי מתייחס לעיר. במצב זה מרחב האדם אינו מצטמצם למחיצותיו או לחצרו, אלא עצם הימצאות מגוריו ברצף של בתים הופכת את העיר למרחבו של כל אדם ואדם.

3

בגמרא יש הרחבה לפיה "יכול האדם לשמש כמחיצה כל עוד אין הוא מודע לתפקידו זה" (גמרא,דף מב). קיומו של האדם נגזר מדעתו ורצונותיו, גופו אינו מציאות פיזית סתומה, אלא חלק ממקומו ומנוכחותו כבעל דעה. הגמרא עוסקת במספר מקרים, אשר "מבטלים" את המרחב הפיזי של האדם, ומעבר לכך, מגדירים את מרחבו מתוקף מחשבותיו. מקרה אחד הוא הימצאותו של האדם בספינה בשבת, וקובעת כי אין הוא חייב להצטמצם ל"ארבע אמות". "הספינה נוטלתו מתחילת ארבע ומנחתו בסוף ארבע" (גמרא, דף מב). כלומר, ספינה השטה בים יוצרת מציאות של תנועה מתמדת. מצב זה הופך את 'מקומו של האדם' למופשט, מקומו אינו מרחב פיזי נייח המוקף מחיצות, אלא נמצא בתנועה מתמדת יחד איתו. מקרה אחר שמביאה הגמרא הוא –'נכרים הוציאוהו', מצב בו נחטף אדם ממקומו ע"י נכרים או נטרפה עליו דעתו ובשל כך הגיע נגד רצונו בשבת מחוץ לתחום. במקרה זה מבהירה הגמרא כי דעתו של האדם היא הקובעת בכל הקשור בניתוק הקשר בין האדם לבין מקומו הפיזי. היות ולאורך כל זמן שהיה חטוף דעתו הייתה נתונה ברצונו לשהות בתחום ביתו, על אף שגופו היה מחוצה לוף נשאר הוא בתחום של ארבע האמות. אם-כך, יכול האדם להוות מחיצה כשרה בגופו, ואילו הבית על גבולותיו הפיזיים אינו מהווה תפקיד, אלא הופך למרחב תודעתי פנימי.

סקירת מקורות אלה ואחרים מלמדת כי במקורות הקדומים לבית יש משמעויות פיזיות וטרנסטדנטליות שונות. בחלקים הבאים אבקש להציג את משמעויותיו הבית בהקשרים פילוסופים, פסיכולוגים וחברתיים-תרבותיים.

לחזרה . . . . למבוא

להמשך קריאה . . . . מושג הבית בפרספקטיבה הפילוסופית

להמשך קריאה . . . . מושג הבית בפרספקטיבה הפסיכולוגית

להמשך קריאה . . . . מושג הבית בפרספקטיבה החברתית – תרבותית

להמשך קריאה . . . . סוף דבר

site by Triotech