שמואלי-עידו אדריכלים | מושג הבית | איילת עידו אדריכלית | שמואלי עידו אדריכלים

מושג הבית – פתח דבר | איילת עידו

מושג הבית – פתח דבר / איילת עידו אדריכלית    מרץ 2015

 

שבעת ימים קודם ליום הכיפורים, מפרישין כוהן גדול מביתו ללשכת סנהדרין: מתקינין לו כוהן אחר תחתיו, שמא יארע בו פסול. רבי יהודה אומר, אף אישה אחרת מתקינין לו, שמא תומת אישתו: שנאמר 'וכיפר בעדו, ובעד ביתו' (ויקרא טז, ו') – "ביתו", היא אישתו. אמרו חכמים, אם כן אין לדבר סוף". (משנה, מסכת יומא, א', א) ביתו היא אישתו, נבצרות של חלל, שהייה של מרחבים פנימיים, תודעתיים המלווים את אדם גם בשעת פרישתו. פסוקים אלה בספר ויקרא מעלים סוגיה קשה הדנה ביסודות הבית המכוננים אותו. הבית יוצא מתפקידו כ'מרחב פיזי', והופך ל'מרחב פנימי, אישי ?! האם במרחבים אלה של הבית מתקיימת ארכיטקטורה ? או שמא שם היא נפסקת ? מהו בית ? מהו המקום יציר כפיו של האדם ? כיצד הוא מתהווה ? כיצד הוא מקבל ו/או מעניק זהות ומשמעות ? שאלות אלה ואחרות הן חלק מהשיח האדריכלי בנוגע למקום . הגם ששאלות אלה אינן חדשות בשיח האדריכלי לאור שינויים אפסטומלוגים ומתודולוגים, תמורות טכנולוגיות, שינויים בתהליכי ייצור, וניהול בעידן הפוסט-תעשייתי. מהות המקום וייצורו נבחנים היום מחדש הן בתיאוריה והן בפרקטיקה. שאלות אלה על המקום אינן נחלתו הבלעדית של השיח האדריכלי, אלא חלק אינטגרלי מתהליכים חברתיים, כלכליים, תרבותיים ופוליטיים.

 simon_feature

ומה  משמעות המקום ה"מקומי", הבית ? ומהם שורשיו ? מושג הבית קיים מקדמת דנא. ניתן להתחקות אחר שורשיו כבר בתקופת המקרא. מזה שנים רבות מושע הבית נצמא בשימוש הן בספרות המקצועית והן בדיבור יומיומי בשפות רבות. בעשורים האחרונים אנו עדים לבחינה מחודשת של רעיונותיו, פירושיו ומשמעויותיו בספרות האקדמית, הגם שבין החוקרים קיימים לא אחת הבדלים בגישה ובמיקוד, רובם ככולם מכירים בכך שהבית הינו מושג מורכב, רב-גוני ורב-ממדי. 

מה משמעות ומורכבות המושג בית ? מהו הדבר הראשון שעולה בדעתכם כשאתם חושבים על המילה בית ? האם קירות לבנים התחומים בגג אדום ? האם משפחה, ילדים ? מקום מרגוע, מקום מפלט ? או שמא ניכור ותחושת פחד ? לאנשים שונים יש דימוייים שונים ומושגים שונים למושג בית. יש המתמקדים בבית האישי הכולל קירות, תקרה וגג, אך בעיקר מה שביניהם ובתוכם: עיצוב החללים, הנשמה והתוכן שיוצקים לתוכו הדיירים. בית עשוי לייצג גם עיר, שכונה, קהילה המתוחמת בסביבת מגורים מוכרת, אחרים עשויים לייחס לבית משמעויות רחבות יותר– בית לאומי, בית כמולדת.

לבית יש דימויים שונים ומשמעויות שונות בקרב אנשים שונים, החל מייצוג פיזי של בית מגורים ו/או אזור גיאוגרפי, דרך בית ילדות וכלה במקום למילוי צרכים שונים ומגוונים. המחשבות הראשוניות והנפוצות ביותר לבית מקושרות למגורי האדם ומשפחתו, הן לבית הילדות והן לבית העתידי של האדם הבוגר אולם, מעבר למשמעות הפיזית לבית יש מגוון משמעויות מופשטות, סמליות ורגשיות. למעשה, סקירת הספרות מלמדת כי בית הינו מושג רב ממדי ורב גוני וטרם גובשה הגדרה אחידה ומוסכמת להמשיגו יתר על כן, הקונספט של בית הינו אינדיבידואלי בדומה לאינדיבידואל המגדירו. כלומר, המשמעויות והאסוציאציות שמעלה/מעוררת המילה בית בכל אחד ואחת הן רבות, שונות ומגוונות.

ביתו של אדם. אם כן, מהם אותם היסודות המכוננים אותו ? או אולי הבית הוא המכונן של האדם ? הרי בלכתו של האדם מביתו, הולך הבית עמו. האם הגדרת הבית באמצעים אימננטיים, מספיקה ביצירת המרחב הפרטי האישי, או שמא היסודות המכוננים את מרחב 'הבית' הינם טרנסצנדנטליים, אשר לא נשלטים ע"י הארכיטקט, ואם כך, כיצד יכול, אם בכלל, להביא יסודות אלה לכדי מימוש בתכנונו.

המשמעות הבסיסית ביותר של המושג בית מיוחסת למבנהו הפיזי. הבית כמבנה פיזי מרמז על מימד חומרי של המושג, הכולל גם את מיקום יחידת המגורים ומאפייני סביבתו.

ומהו המקום ? האם חלל בן ארבעה קירות ו/או יותר התחום בקורת גג ? האם כל מקום הוא בית ? הכל בעיני המתבונן. אולם, קיימת תמימות דעים שהבית מהווה, בראש ובראשונה, מקור לתחושת ביטחון פיזי משני טעמים מרכזיים. האחד, הבית מספק מקלט והגנה על יושביו מפני איתני הטבע. השני, הבית עשוי להגן מפני האחר. כמקלט הבית מספק את צרכיו של האדם לביטחון ובריאות פיזיים. החיץ בין הגבול הציבורי לפנימי והניגודים בין העולם שבפנים לבין העולם שבחוץ הן במבנה והן בחוויה של הבית יוצרים מרחב פרטי המגן מפני הציבורי. הגנה זו מקושרת לזכות לקניין ולבעלות עליו. לפי זבה (1981) הבית הוא טריטוריה פרטית שבה חווה היחיד תחושה של בעלות על הרכוש המספקת בתורה תחושה של הגנה. כלומר, בעל הרכוש הוא זה שקובע מי יכנס מבעד מפתן ביתו ומי אינו מוזמן, לאמור – 'ביתי הוא מבצרי'.

מעבר ליסודות הפיזים הבית טומן בחובו משמעויות שונות ופירושים שונים. בניסיון להתחקות אחר יסודות אלה אבקש להציג את משמעות הבית בתנ"ך ובמקרא ובספרות המחקרית. הספרות מציגה שלושה היבטים תיאורטים מרכזיים העשויים לשפוך אור בהבנתם: היבט פילוסופי-פנומנולוגי, היבט פסיכולוגי והיבט חברתי-תרבותי.

להמשך קריאה . . . . משמעות הבית במקורות

להמשך קריאה . . . . מושג הבית בפרספקטיבה הפילוסופית

להמשך קריאה . . . . מושג הבית בפרספקטיבה הפסיכולוגית

להמשך קריאה . . . . מושג הבית בפרספקטיבה החברתית-תרבותית

להמשך קריאה . . . . סוף דבר

 

 

 

 

 

site by Triotech