שמואלי-עידו אדריכלים | מאמר החודש / יוני 2015 | שמואלי-עידו אדריכלים

מאמר החודש / יוני 2015

מאמר החודש : מבנים "נטולי פונקציה" / יוני 2015

מאת: איילת עידו ועמי שמואלי

אין דבר כזה פונקציה באדריכלות, באופן שבו ישנה חפיפה מלאה או קשר טבעי בין המבנה לתפקידו, אך ישנה ההוויה שלגביה ניתן להניח יסודות לדיון אותנטי בעניין.

למעשה הפונקציה של המבנה היא החלטה שרירותית לגבי תפקידו של המבנה. מבנה שתוכנן כספרייה יכול לשמש לאחר זמן מסוים לממכר נעליים. אנו עדים לשינוי השימוש במבנים עם הזמן. בנייני מסחר הפכו למבני מגורים, מחסנים חקלאיים הפכו לחנויות ומסעדות בוטיק וכו'…

אנו כמתכננים, תפקידנו להכין את התשתית הריקה שבה יכונן המשתמש את הפונקציה מתוך עצמו והמבנה יספק את ההוויה. התשתית הריקה הינה הנחות יסוד אוניברסליות אשר לתוכן ניתן ליצוק תכנים לוקאליים, שמשתנים עם הזמן בהתאם לתקופה, תרבות וצרכי המשתמש. ישנו מבנה וישנה פונקציה וביניהם יחסי תלות שאינם סימטריים. אין בעיה להוציא את הפונקציה מהמבנה, הוא יישאר קיים, אך לא ניתן להוציא את המבנה מהפונקציה, הפונקציה צריכה מבנה על מנת להתקיים.

אנו יוצאים מנקודת הנחה כי הפונקציה היחידה שיכולה להתקיים באדריכלות היא הזמן – הדבר מתקיים במבנים ריקים כלומר נטולי פונקציה. המבנים מתרוקנים ומתמלאים כל פעם מחדש בפונקציות שונות. במבנה נטול פונקציה האורח מביא איתו את הפונקציה למקום ויוצק לתוכו תוכן. המקום הריק שייך לרשות הרבים אך בו זמנית יכול להוות מקום פרטי ליחיד. המבנה הריק לא מעמיד מערכת חוקים ותנאים מגבילים לאורח כגון: אופי שימוש וזמני שהות. זאת לעומת מבנים בעלי פונקציה שבהם יכולה להתקיים סתירה בין המימד הפוליטי למימד ההגותי, החופש וביטויו האישי של הפרט.

מבנה שאנו יכולים להצביע עליו כעל מבנה ריק הוא ה"סטואה" (stoa) שהופיעה באדריכלות יוון העתיקה. ה"סטואה" היא מבנה ארוך ומקורה, דופן אחת בנויה ארקדת עמודים ופתוחה אל החוץ, והשנייה בנויה קיר עם פתחים. ה"סטואה" היוותה דופן לחללים ציבוריים בעלי פונקציה מוגדרת מראש, כגון: שוק, אגורה (חלל התכנסות), או מבנה שמיקומו היה בדרך לחלל ציבורי מסוים. ל"סטואה" לא הייתה פונקציה מוגדרת, זו השתנתה בהתאם לצרכי המבקר ולזמן. לעיתים שימשה חנויות, לעיתים כמקום לינה, לעיתים חלל לימוד ועוד.

תמונה 2

הסטואה של "אטאלוס"

תמונה 3

מפת האקרופוליס

 

בבואנו לתכנן מבנה נטול פונקציה ניצלנו את ההזדמנות שנפלה בחלקנו לתכנן את "מצפה ים המלח".

על פניו, מבנה בעל פונקציה מוגדרת אך פתוחה לפרשנויות. שלא כמו מרבית המצפים שאנו מכירים, הבנויים מספסל וקירוי להצללה, מצפה ים המלח בנוי ממערך של קוביות פתוחות לשמים, ההולכות ונפתחות אל עבר הנוף הנגלה במלואו בקובייה האחרונה המרחפת על פני הצוק.

הקוביות מהוות מכלים ריקים ויוצרות מקומות שהייה למבקר אשר מאפשרות לו שימוש בחלל ויציקת תוכן, לא רק לשם התצפית על הנוף במקום. בביקור אחד במצפה פגשנו משפחה שערכה פיקניק באחת הקוביות, בביקור שני פגשנו אדם מאמין שהתפלל במקום, ואפילו שמחנו לשמוע על חתונה שנערכה בשעות הערביים באחד מן הימים.

במצפה אין שערים פיזיים אלא רק שערים רעיוניים. שער הכניסה המסמן את תחילת הדרך מהעירוניות אל הטבע, ושערים פנימיים בין קובייה לקובייה אשר מסמנים את הקשר ומערכת היחסים בין הפנים לחוץ.

המבנה אינו סגור או מוגבל בשעות ביקור, ומהווה מקום ציבורי ופרטי כאחד.

GOPR0947.MP4.Still008[1]  

 

site by Triotech